#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	האם יש היתר לקבל לשוה&quot;ר באופנים הבאים. א. שהמספר אמר הלשוה&quot;ר בפני האיש  שעליו סיפר והלה לא השיב דבר אלא שתק. ב. שהאיש שעליו סיפרו מתנצל על מה שעשה. 	"<div>אם מתנצל על מה שעשה הרי זה כהודאה ומותר להאמין. אם שתק ולא השיב על דבריו, אין לומר בזה שתיקה כהודאה אפילו אם הוא איש שאין דרכו לשתוק כשאומרים עליו דבר שלא כרצונו, משום שיתכן הפעם החליט לא לענות על ריב, או שהבין שלא יעזור מאומה מה שישיב לו.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ז&#x27;-  כלל ח&#x27;  שאלה א"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	גם אם שנים הם המספרים לשוה&quot;ר, אין היתר להאמין דבריהם, מה הטעם לכך ומדוע שונה מכל שנים המעידים שנאמנים. כתוב באיזה מקרה נוכל להאמין לשנים המספרים.	"משום שלא חל שם עדות אפילו בשנים אלא בבית דין. וכל שכן אם ע""י סיפורם נעשים רשעים שעברו על הלאו דלא תלך רכיל, איך נאמינם על ישראל זה להוציאו מחזקת כשר, קשר רשעים אינו מן המנין.<br>אם נאמנים עליו כשנים המעידים בב""ד מותר לרבו להאמין לסיפורם ולשנוא אותו כדי להרחיק אחרים מחברתו עד שישוב בתשובה. ודוקא  בדבר מפורסם בישראל לאיסור שאין לתלות עליו שום זכות.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ז&#x27;-  כלל ח&#x27;  שאלה ב "		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	הסבר מה הוא ההיתר של דברים הניכרים ומה מקורו.	"- ההיתר של דברים הניכרים מתיחס לאיסור קבלת לשוה""ר, שאם השומע ראה אצל זה שסיפרו עליו הגנאי דברים הניכרים המוכיחים בצורה מוחלטת שהדברים שסיפרו עליו הם אמת, מותר לקבל הסיפור ולהאמין.<br><div>- מקור ההיתר ממה שכתוב בגמ' שבת נ""ו. שמצאנו שדוד קיבל והאמין הלשוה""ר שסיפר ציבא על מפיבושת רבו, ושמואל סובר שדוד לא עשה איסור משום שראה על מפיבושת דברים הניכרים שדברי ציבא אמת. ואף שרב סובר שדוד עשה איסור שקיבל דברי ציבא, היינו משום שרב סובר שבשעה שדוד קיבל דברי ציבא עדיין לא ראה דברים הניכרים. (או משום שסבר שלא נחשב אלא דברים הניכרים קצת, ותי' ראשון עיקר). אבל מ""מ מסכים לעצם ההיתר.&nbsp;&nbsp;</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ז&#x27;-  כלל ח&#x27;  שאלה ג"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	איזה פרטים צריכים שיתמלאו כדי להתיר להאמין מכח שראה דברים הניכרים ומה הדין אם המספר מוחזק לשקרן.	"שאפילו אם ננקוט שהדבר אמת אין להאמין אא""כ אין שום צד לדונו לכף זכות, שאפילו באדם בינוני מחויבים אנו לדונו לכף זכות.<br>ב. שהדברים ניכרים באופן ברור ולא מספיק שניכר קצת.<br>ג. שהדברים הניכרים ראה אותם בעצמו ולא ששמע מאחר.<br>ד. שהדברים שסיפר עליו נוגעים לשומע לתועלתו ללהבא, שאל""כ הרי אסור להטות אוזן ולשמוע מה שמספר עליו כיון שמביאו לידי איסור.<br>ה. אין היתר ללכת לספר הלאה. (אא""כ צריך לקנא לאמת כדי לעזור לאשר אשם לו).<br>ו. אין היתר להזיקו או להפסידו או להכותו מכח מה ששמע עליו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ז&#x27;-  כלל ח&#x27;  שאלה ד"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	ראובן נגנב ממנו חפץ שיש לו עליו עדים שהוא שלו, ויש לו דברים הניכרים ששמעון גנבו, האם מותר להכותו ע&quot;מ שיודה ויחזיר הגנבה.	"אין היתר ליחיד להכות חברו על סמך השערה משום דברים הניכרים. אבל הדיין שראה דברים הניכרים או שעדים העידו על הדברים הניכרים, אע&quot;פ שאין לו היתר להכות מן הדין מ&quot;מ מפני צורך שעה מותר לדיין להכותו כדי שיודה. 
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ז&#x27;-  כלל ח&#x27;  שאלה ה"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	המספר לשוה&quot;ר על קרובו שיודע שלא מקפיד עליו האם עשה איסור ומה הראיה לכך. האם יש איסור לספר על קטן.	"איסור סיפור לשוה""ר חל גם אם מספר על אדם שידוע שלא יקפיד עליו. וזה למדנו ממרים ומשה שידוע שלא יקפיד וכך היה שלא הקפיד כמ""ש והאיש משה ענו וכו"" אעפ""כ נחשב לה לעוון.<br><div>על קטן יתום שמגדלים אותו בבית ומספרים לבני הבית הלשוה""ר, יש בזה איסור שנמצא גורם לו היזק או להצר לו וכו'. אבל על קטן בעלמא אם ידוע שלא יגרם לו נזק מחמת הסיפור שידוע שמחמת קטנותו עושה כן, אין בזה איסור.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ז&#x27;-  כלל ח&#x27;  שאלה ו"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	באלו תנאים מותרים לדבר לשוה&quot;ר על בעלי מחלוקת. והאם היתר זה מוסכם לכו&quot;ע.	"א. שהתברר לו בעצמו הדברים שבגללם נעשו בעלי מחלוקת ולא ע""י שמיעה.<br>ב. רק אם ע""י הסיפור עליהם יגרום שתשקוט המחלוקת. כמו שמצאנו שסיפרו לדוד ענין אדוניהו שסיבב המחלוקת על מלכותו של שלמה וכשנודע לדוד שקטה המחלוקת.<br>ג. אם יש לו אפשרות להשקיט המחלוקת באופן אחר כגון ע""י תוכחה אסור לספר.<br>ד. שיתכוון לתועלת ולא מצד שנאה.<br><div>בירושלמי איתא שמותר לספר לשוה""ר על בעלי המחלוקת והו""ד בסמ""ג והגה""מ. אבל הרי""ף והרא""ש לא העתיקו דין זה וגם הרמב""ם לא ס""ל לדין זה (כ""כ המרפא לשון).</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ז&#x27;-  כלל ח&#x27;  שאלה ז"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	האם יש היתר להאמין ולקבל הלשוה&quot;ר שסיפרו על בעל המחלוקת.	"בבאמ&quot;ח כתב שמאחר וכל ההיתר הנ&quot;ל הוא כדי להשקיט המחלוקת, א&quot;כ לענין להאמין ולקבל לא שייך זה. (לכא&#x27; כונתו  דאין לו אלא לחוש כדי להשקיט המחלוקת אבל לא לקבל בהחלטה). אמנם אם מה ששמע הוא מעין המחלוקת שנמצא שיש דברים הניכרים שהוא אמת, מותר לפי התנאים דלעיל. 
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ז&#x27;-  כלל ח&#x27;  שאלה ח"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	שני אחים שעשה האחד רעה לשני האם מותר לו לספר לאביו כדי שיגעור בו ויוכיחנו.	"אסור לספר לאביו מה שעשה לו אחיו אלא עליו להוכיחו בעצמו קודם. אבל אם הוא משער שדבריו לא יתקבלו מותר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ז&#x27;-  כלל ח&#x27;  שאלה ט "		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	אביו או אמו סיפרו לו עובדא על פלוני שיש בה משום  לשוה&quot;ר האם הדין שונה לענין שמיעה, קבלה, הוכחה.	"אין  שום חילוק בין סתם אדם לאביו, בכל אופן אסור לשמוע ואסור לקבל ואך מחויב להוכיחם, ויזהר להוכיח את אביו בדרך כבוד שיאמר להם כתוב בתורה שאין לדבר לשוה""ר על חברו בשום אופן. וילמד זכות על חברו. 
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	לשון הרע כלל ז'-  כלל ח'  שאלה י		
